לעשות נחת רוח ליוצרנו
בספר עבודת הקודש להחיד”א ז”ל, חלק “צפורן שמיר” (סימן ב’ אות ח”י): “מה מאד הפליגו באמירת למנצח בנגינות בציור מנורה, וכתבו ז”ל ששכרו רב ועצום. וראיתי קונטרס בכ”י לראשונים בזה בסודותיו ותועלותיו. ולפחות לעשות נחת רוח ליוצרינו נאמר אותו בכוונה בציור מנורה כתוב על קלף.
מצאתי כתוב, שיאמר קודם שיסיים העמידה מזמור למנצח בנגינות וכו’, אלוקים יחננו בצורת המנורה כתובה על קלף. (כף אחת מהחיד”א ז”ל אות כ”ו) וכן בספר “כף החיים, לר’ חיים פלאגי’ ז”ל (אות י”ד) העתיק לשון החיד”א הנ”ל.
בספר “עוד יוסף חי” לבמח”ס “בן איש חי” (בפרשת ויגש אות ג’): כשאומר “למנצח בנגינות מזור שיר” המצויר בצורת המנורה על קלף… יזקוף את הציור של המנורה שנסתכל בו, כדי שיהיה הציור זקוף לפניו כדמיון המנורה שהיתה זקופה ועומדת בהיכל, ולא יניח. ע”כ דברי בעל בן איש חי.
סגולה למצוא חן בעיני כל רואיו
ואמרו חכמים בעלי הקבלה כל מי שיראה זה המזמור בכל יום מצוירת כצורת מנורה ימצא חן ושכל טוב בעיני אלוקים ואדם. וכל מי שמתפלל אותו זה מזמור בכל יום בהנץ החמה, לא יקרה לו שום גזירה רעה, ויהיה חשוב לפני בורא עולם יתברך הקב”ה כאילו הוא מדליק נרות בית המקדש ויהיה מובטח שהוא בן עולם הבא. (מנורת זהב למהרש”ל)
